הפיצה משרתת את
האנושות ואת בני האדם כבר מאות שנים. הטעמים המגוונים של הפיצה, אופן השימוש,
השילוב של פיצה עם מאכלים אחרים וקלות ההכנה הופכים את הפיצה למרכיב מרכזי בתפריט
התרבותי.
בניגוד למה שנהוג
לחשוב, הפיצה היא אינה המצאה של העולם המערבי. למרות עדויות המקשרות את הפיצריות
הראשונות לרומא העתיקה, איטליה של היום, ישנם לא מעט מחקרים אשר קושרים את הפיצה
המוכרת לנו דווקא עם המזרח. ערים בכל העולם יודעות להציע כיום פיצריות נהדרות
וחווית אכילה מושלמת. אך מה שמעניין יותר לבדוק הוא, כיצד הפיצריות בכלל והפיצה
בפרט השפיעו על ישראל. במילים אחרות, האם חל שינוי ביחס שלנו אל פיצריות לאורך
השנים?
משנות ה-80 ועד היום
את הכניסה
המאסיבית אל שוק המזון הישראלי ביצעו הפיצריות בשנות ה-80. הסיבה לכך היא
שינוי מדיניות ממשלתי וכלכלי, אשר תרם לכניסה של חברות זרות. בראשית הדרך פעלו
בישראל מספר מצומצם של רשתות פיצה. בנוסף, ניתן היה למצוא פיצריות איכותיות רק
בערים הגדולות. יחד עם זאת, הפיצריה הייתה מסעדה לגיטימית לכל דבר. מלבד פס
הייצור, המטבח ושירות המשלוחים, הפיצריות בשנות ה-80 בישראל הציעו שולחנות ישיבה,
פינות משחקים לילדים, תפריטים מגוונים להורים ומחירים נוחים לכל משפחה. כיום
אלמנטים
אלו נראים חלק בלתי נפרד מהבילוי בפיצריה, אך בשנים הראשונות הציבור
הישראלי קיבל זאת בהפתעה.
בשנות ה-90 עברו
הפיצריות בישראל שינוי נוסף: באותן שנים הדגש כבר לא היה רק על המסעדה, אלא על החוויה
הכוללת וכמובן על המשלוחים. כניסה של מתחרים לשוק הפיצריות והתעוררות מקומית
הרחיבו את ההיצע עבור הלקוחות. לקראת שנות ה-2000 אירחה כל עיר גדולה עשרות
פיצריות שונות ברמה בינלאומית. האימוץ של תרבות הפיצה התבצעה בצורה מרשימה
ומהירה, ועד היום ניתן לראות את הסימנים לכך.
מה צופן העתיד?
לפיצריות בישראל יש
מקום מיוחד בחברה ובתרבות הקולינארית. לדעת מומחים לתחום, השינוי המשמעותי ביותר
הוא באופן בו הפיצריות מבדלות את עצמן. בניגוד לעשורים קודמים, היום כל פיצריה
משתמשת במרכיבים ייחודיים, בשיטות שונות להכין את הבצק, בתערובת אחרת של גבינות
ועגבניות ועוד. אפילו מבחינת מחירים ניתן למצוא הבדלים: בשנות ה-80 וה-90
הייתה אחידות מסוימת במחירים, אך כיום הטווח רחב וההפרשים עשויים להגיע לעשרות
שקלים עבור כל מגש.
השינויים שעברו על
הפיצריות בישראל מייצגים בצורה מסוימת גם את השינויים שעברו עלינו כחברה.
גלובליזציה וכניסה של גורמים חדשים אל התרבות השפיעו על עיצוב החוויה הישראלית.
הפיצה היא סימן נוסף לקשר הייחודי שאנו מנהלים עם האוכל. גם בהודו, בסין, בדרום
אמריקה וכמובן בארצות הברית מבינים זאת, ולכן הפיצה היא לא רק מאכל אלא אייקון
תרבותי. האם זה יישאר כך גם בעתיד? כל הסימנים מצביעים על תשובה חיובית.